2. "אם את רוצה לחיות, תני את הילדים שלך לאמך"

סיפוריהן של סבתות בתקופת השואה הופיעו בעיתונות הישראלית לעתים נדירות . לרוב היו גיבורותיהם נשים שטיפלו בנכדים בשעה שהאמהות נעדרו ולפעמים הצליחו להציל אותם . בעמודי החדשות דווח על נשים שנשארו בחיים , חיו בארץ ונאבקו כאן כדי לקבל חזקה על הנכדים . ב 1952 סיפר הבוקר על סבתא שטיפלה בנכד , שריד יחיד מכל משפחתה . בימי השואה החביאה אותו אצל מכרים נוצרים . אחרי המלחמה הגיעה איתו לארץ , ומסרה אותו לידי משפחה ישראלית . לטענתה היה זה הסדר זמני , אך ההורים החדשים שהיו חשוכי ילדים לא הסכימו לוותר עליו . בית המשפט גילה כלפיה אהדה , אך החליט להשאיר אותו בביתו החדש . בין העדים במשפט אייכמן היו סבתא ונכד : פרלה מרק סיפרה על נכדה , ואלכסנדר ברודי על סבתו . כשלא היתה האם , מילאה הסבתא לא פעם את מקומה . הסבתא , שמפאת גילה נקבע שאינה מסוגלת לעבוד ועל כן דינה מוות מיידי , נשארה עם הנכדים . בכך הועתק תפקיד האם לסבתא , אם בעצמה . היו אלה נשים חזקות שגילו תושייה ותעצומות נפש : על סף הבור , כשהאם לא יכלה לאחוז בתינוק , היא עשתה זאת . גדעון האוזנר שילב סיפור כזה בנאום הפתיחה שלו במשפט אייכמן . בעדותה במשפט זה סי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד