סרג' ווקנין איך נעשיתי חלק מ'שוה ' TAKE 1 - היכרותי הראשונה עם קבוצת התיאטרון הירושלמי היתה בסתיו , 1993 בפגישה עם עליזה עליון ישראלי בבית הקפה של הסינמטק , הצופה על גיא בן הינום . דיברנו על תיאטרון ניסויי , בעוד מבטי משוטט למרחקים אל עמק השילוח , הקדרון ו'חקל דמאי - שדה הדמים שבו על פי האוונגליון התאבד יהודה איש קריות . הכול סמלי ומדבר נבואות בירושלים . כל רגב אדמה רווי דרמה , הקרבה וחג . תחתינו גיא בן הינום הצחיח , ומלבד כמה פינות טבע ונוי זרוע הדשא באשפה ובפסולת בנייה . הגיא תועה אל עמק קדרון . לפני שנים מספר חקרתי את המקום העצוב הזה : כאן הקריבו ילדים למולך ' - פולחן שהיה רווח באגן הים התיכון - עד שאיזשהו אברהם שם קץ למנחה האכזרית הזאת , מנחת בשר מבשרו של אדם המבקש למלא את כל תקוותיו אל מול המוות והמסתורין של החיים . תרגום מצרפתית : אילנה מרמור . וון ירמיהו הנביא זועם על כך : "כי עשו בני יהודה הרע בעיני נאום ... 'ה ובנו במות הת ? ת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש , אקר לא צויתי ולא עלתה על לבי" ( ירמיה ז , ל-לא . ( עליזה סיפרה לי על עבודת הקבוצה סביב דמותה של שרה ועל ע...
אל הספר