גבריאלה לב אחד הדברים המרתקים אותי בתיאטרון הוא האפשרות להראות את הבלתי נראה . מתוך עניין זה , יחד עם העיסוק המתמשך ביחס לקול הנשי וביחס לשואה - שכולם מצויים בסיפור המגילה - המשכתי לעבוד על מגילת אסתר . החיפוש אחר צורה דרמטית שתכיל גם משחק וגם דיבור ישיר עם הקהל הוביל אותי אל דמותו המסורתית של הדרשן . תפקידו של דרשן , במיוחד היום , הוא לא רק לספר סיפור , אלא גם לחצוב משמעות : לעזור למאזין למצוא את עצמו בסיפור בדרך שתיצור מטרה ומשמעות שנוגעות לחייו . להעלות את האמיתות הארכיטיפיות של הסיפור מן התת מודע למודע . במשך זמן רב היתה התורה שבעל פה נמסרת מדרשן לשומעיו בדיבור חי . הדיבור - לעומת המילה הכתובה - מוסיף משמעות לדרש באמצעות איכות הקול , הניואנסים של המחוות , האווירה של הסביבה והבנתו של המאזין . מרכיב מהותי באמנותו של הדרשן הוא הזמניות של המילה : יש בה החופש התנועה והסכנה של החיים . היא נמשכת לרגע , משנה את התודעה , ונעלמת . כאשר התורה נכתבה , האיכות הזו אבדה . אחד היעדים שלי בעבודה
אל הספר