גבריאלה לב במיתולוגיה העברית , כמו במיתולוגיות רבות אחרות , האדמה היא האם הגדולה . היא הבית . היא החומר שממנו נוצרנו ושאליו נחזור . בתרבות היהודית שהתפתחה בגולה , האנרגיה הנקבית וכוחה המזין של האדמה הפכו לווירטואליים והואפלו על ידי 'אבינו . 'שבשמים ככל שהתמשכה הגלות הפכה אמא אדמה למושא כמיהה , כך שבמשך אלפיים שנה התפתחה התרבות היהודית בלי הכוח הנקבי הגדול , כשאת מקומו ממלאת השכינה , שגם היא מנותקת - הן מן הקדוש ברוך הוא והן מן האדמה . ב 1948 הפכה האדמה בארץ ישראל למציאות פיזית . העם היהודי הפך לבעל אדמה . התודעה היהודית מנסה עד היום להפנים עובדה זו ולהבין איך לחיות כשהאדמה אינה מושא חלומות אלא מציאות של כאן ועכשיו ; קרקע שצריך לעבד אותה , לשמור עליה ואף להקים צבא כדי להגן עליה . יעבור זמן רב עד שמציאות האדמה תופנם באופן מלא אל תוך הנפש היהודית ישראלית . נדמה שעכשיו , כשיש מקום פיזי , הפך העיסוק בתיאטרון לאפשרי - ובאמצעותו חקירת אותו כוח נשי חדש שהתודעה היהודית ישראלית מנסה להפנים . עכשיו אפשר לתת לכוח הזה קול . האם היה עיבוד ותרגום מאנגלית : עליזה עליון ישראלי .
אל הספר