ירבעם בן נבט , המניף את נס המרד בבית דוד ומייסד את ממלכת ישראל , הוא האיש השנוא ביותר על ההיסטוריוגרף היהודאי דווידי , עורך ספר מלכים . כל מלך ממלכי ישראל זוכה להערכה שלילית מעטו של העורך , שאינו שוכח להזכיר כי מלך פלוני או אלמוני עשה כמעשה ירבעם . כך , למשל , כותב העורך על המלך עמרי : "ויעש עמרי הרע בעיני .... 'ה וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאתו אשר החטיא את ישראל , להכעיס אה ה' אלהי ישראל בהבליהם" ( מלכים א' טז , כו . ( אפילו על זמרי , קודמו של עמרי על כס המלכות , שלא הספיק למלוך אלא שבעה ימים בטרם שרף על עצמו את בית המלך ומת , נאמר כי מותו בא עליו "על חטאותיו אשר חטא לעשות הרע בעיני , 'ה ללכת בדרך ירבעם ובחטאתו אשר עשה להחטיא את ישראל" ( שם , פסוק יט . ( בנאום החתימה לתולדות ממלכת ישראל מזכיר העורך את מרד ירבעם כחטא הקדמון אשר לא הותיר תקווה רבה לממלכה . כי קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם בן נבט , וידח ירבעם את ישראל מאחרי ה' והחטיאם חטאה גדולה . וילכו בני ישראל בכל חטאות ירבעם אשר עשה , לא סרו ממנה . עד אשר הסיר ה' את ישראל מעל פניו ... ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום ...
אל הספר