כאשר מרים ירבעם בן נבט את נס המרד , מייסד את ממלכת ישראל ומנתק את שבטי ישראל משבט יהודה , מבית דוד ומכירתו ירושלים , הוא ממהר להציע לירושלים תחליף , עיר שלא היתה רק בירה אדמיניסטרטיבית , אלא גם מרכז דתי , ובו ארון ה' ההולך עם ישראל מאז ימות המדבר ומציין את נוכחותו של ה' ואת חפצו במקדש אשר בו נקבע משכנו . ספר מלכים בוחן את כליותיו ואת לבו של ירבעם , ונותן ביטוי לחששו של המלך כי עמו יוסיף לדבוק בירושלים : ויאמר ירבעם בלבו , עתה תשוב הממלכה לבית דוד . אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית ה' בירושלים ושב לב העם הזה אל אדוניהם אל רחבעם מלך יהודה , והרגוני ושבו אל רחבעם מלך יהודה . מלכים א' יב , כו-כז המלך מחליט אפוא לעשות שני עגלי זהב , זכר למסורת המדבר , תשובה לארון שבירושלים ( ראו לעיל פרק יא ולהלן , פרק כד , ( ולהציבם במקדשי ממלכתו שנתקדשו במסורת זה דורות : "וישם את האחד בבית אל , ואת האחד נתן ברן" ( שם , פסוק כט . ( מסורת קדושתה של בית אל יונקת את כוחה מסיפורי האבות בספר בראשית , וזכור במיוחד המעשה בחלום יעקב , הרואה ... " סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה , והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו...
אל הספר