הנאהבים והנעימים , רחל ויעקב , נפרדו במותם ובקבורתם . אף שלפי ספר בראשית נמסר לכאורה מידע ברור על קברותיהם של השניים , יתברר לנו כי הדברים אינם כה פשוטים , וכי כמה ערים ( ושבטים ) טענו כי בנחלתם שלהם קבורים השלישי לאבות ואשתו האהובה . נפתח בסיפור קברה של רחל . ספר בראשית מספר על מותה בלידתה את בנה השני , בנימין , לקראת סיום מסעם של יעקב וביתו בשובם מחרן : ויסעו מבית אל ויהי עור כברת הארץ לבוא אפרתה , ותלד רחל ותקש בלדתה ... ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם . ויצב יעקב מצבה על קבורתה , היא מצבת קבורת רחל עד היום . בראשית לה , טז-כ עם מסורת זו עולים בקנה אחד דברי יעקב ליוסף , בנה בכורה של רחל , קודם מותו : "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה , ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם" ( שם , מח , ז . ( כנגר המסורת על קבורת רחל בסמוך לבית לחם שביהודה , עיר מוצאו של דור , ניצבת בספר שמואל מסורת חלופית על קבורת רחל בנחלת השבט שיצא מחלציו של בנה השני , בנימין . לאחר שהנביא שמואל מושח את שאול , איש בנימין , למלך , הוא מבשר לו על שורה של אותות אשר יקרוהו בדרכו לבית...
אל הספר