כבר בראשית מסעם של ישראל במדבר הם מגלים כפיות טובה כלפי . 'ה תחת שיזכרו לטובה את ישועתם מיד נוגשיהם , המצרים , הם מתלוננים וזוכרים לטוב את שפעת המזון בארץ אויביהם . וכך הם אומרים : ... " מי יתן מותנו ביר ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע , כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב" ( שמות טז , ג . ( ה' ממהר להיענות לבקשת העם קטן האמונה , וכדברי משה לבני ישראל : ... " בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע " ... ( שם , פסוק ח , ( ואין "בשר" זה אלא השליו , ואין "לחם" זה אלא המן . להבטחת המן מתלווה ניסיון : "ויאמר ה' אל .-משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים , ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא" ( פסוק ד . ( וזו אותה תורה חוק שעליה מצטווים בני ישראל עם מתן המן : "ששת ימים תלקטוהו , וביום השביעי שבת לא יהיה בו" ( פסוק כו . ( בכל אחד מימי השבוע ילקטו רק את המנה הנדרשת לצורכי אותו יום , ואילו ביום השישי ילקטו מנה כפולה , בעבור יום השבת , וביום זה ישבות המן מרדת ובני ישראל ישבתו מלקט . הלקיטה היומית לצורכי אותו יום בלבד מעמידה את העם בניסיון ...
אל הספר