לאורך שנים רבות , בהפוגות , אני חוזר וקורא בכתבי רבי נחמן מברסלב , ואישיותו ודבריו מלבבים אותי בכל פעם מחדש . נקודת התצפית שלי משתנה עם השינוי בגילי , בהלכי הרוח שלי , בהרגשתי , ואיתה משתנים גם הפתחים שדרכם אני נכנס . ריבוי הפתחים אינו מפורר את דמותו של רבי נחמן בעיני ; "כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו . "מלא רבי נחמן היה , בין השאר , אדם מיוסר , ויש שכינוהו "בעל . "הייסורים אינני מסכים עם הכינוי , ולא הרומנטיקה של הייסורים היא שהופכת את דמותו למלבבת בעיני . רבי נחמן היה בעל תשוקה גדולה ועצומה , אדם של געגועים . ביסוד חוויית התשוקה והגעגועים מונחת הרגשה של חיסרון , והרגשה של חיסרון מלווה גם בייסורים ; אבל תשוקתו של רבי נחמן לא היתה תשוקה מתוסכלת , וגעגועיו לא התבצרו בתוך הריקנות . התשוקה הגדולה פילסה דרך ופינתה מקום ללב , לזיקה , לחיבור ולאינטימיות . זהו שמושך אה לבי ומאהיב עלי את רבי נחמן , וזהו שמשך גם את לב חסידיו . כדברי רבי נתן בפתח ספרו חיי מוהר"ן , כי הוא היה לא איש חי באמת , 1 < שר ה ^ ה דוגמתו , ןהוא חי תמיד חיים אמתיים , ו ? כל פעם חי חיים חדשים [ ... ] אשרי מי שיזכה להרגי...
אל הספר