בני העמים הקדומים האמינו שבראשית היה "הים הקדמוני" שהכיל את העולם וכל מה שיש בו בצורה של תערובת עיסתית , דייסתית . האל , או האלים בוראי העולם , מיינו את העיסה הראשונית לפי קבוצות . תחילה הם שלפו את השמים והציבו אותם ברום . אחר כך משו את הימים וריכזו אותם במקום אחד ואפשרו ליבשה להתגלות . בשמים שאך הפציעו הציבו האלים את השמש ואת הירח , וסביבם פיזרו אין ספור כוכבים . האלים חילצו מתוך העיסה את הימים והנהרות , ועל פני היבשה החדשה שנתגלתה הם נטעו עצים ושתלו מיני ירק . וכך , בתהליך של מיון והפרדה של החומר הראשוני למרכיביו ולשימושיו השונים , בראו האלים עולם מסודר וחילקו אותו לארבע עונות שנה שאחת מהן עומדת תמיד על משמרתה , ושלוש אחיותיה נעלמות מאחוריה . לבסוף , כך מספרות מיתולוגיות הבריאה הקדומות , בראו האלים גם את בני האדם . פרק א שבספר בראשית חתר במילים שלו על אותו רעיון . בראשית היה תוהו ובוהו , שהוא העיסה הראשונית שהכילה את העולם בצורת רסק . רוח האלוהים שריחפה מעל החליטה לפתע להפריד את התוהו למרכיביו וליצור מהם עולם מסודר . בתום שישה ימי עבודה מתישים השלים אלוהים את מלאכת הבריאה הגדולה , וב...
אל הספר