הסיפור שלי בלילות הארוכים , הקרים והחמים , הגשומים והשחונים , בתוך כל הפחד מהבלתי צפוי , מהבלתי נודע , נתקלו אנשי השירות במצבים אבסורדיים על גבול ההזויים מחוויותיו של רכז צעיר במלחמה ניסים לוי רכז בשב"כ , 1984-ב שירת בלבנון כשנה , סופר - כתב את הרומן " שנה בלי ציפורים" על רכז במלחמת לבנון הראשונה ; nlevi 22 @ walla . com פברואר . 1984 חורף קר וגשום . יצאנו בחצות . הגשם החל תמיד כשיצאנו מהשער . הלכנו על הכביש מחשש שנטבע בבוץ הלבנוני . יצאנו בחצות , שעה שבה אם אתה פוגש חולה ירח שמסתובב בחוץ , הוא או מחבל או איש שב"כ . זה תקופה שאנחנו סופגים פיגועים כואבים מדי יום , וברור לנו שהשיעים מבצעים אותם . לא עוצרים מחבלים פלסטינים כי אין כאלה , כולם כבר באנצאר . עוצרים חברי אמל מקומיים שמודים בפיגועים . הידיעה על אותו " עבדאללה , מחסנאי אמל"ח של אמל" - המקור שהוגדר כאמין תיאר אותו כגבוה ורחב מעט מעל לממוצע - לא הייתה החלום הרטוב של איש מודיעין . כי לצד מקומות רבים שהיה לנו בהם כיסוי מודיעיני טוב היו גם מעט שלא . הכפר היה ממוקם על ציר ראשי שבקרבתו אירעו כמה פיגועים שלא פוענחו . לכן החלטנו לעצור את...
אל הספר