לשון המחזות של סובול מצטיינת בגיוונה . יש בה רובדי לשון ורמיזות מהרבה תחומים : לשון מקראית וספרות חז"ל , ספרות עברית ועולמית , טקסטים עכשוויים , חלקם נמוכים - שירי רחוב , פרסומות , סיסמאות וקריאות ; המחזות משלבים גם אנגלית ואידיש . הגיוון הלשוני של סובול מקורו בריבוי הסתות הדרמטיות שלו : במחזות הדוקומנטריים הימים הבאים וקריזה סובול אינו בורא שפה לדמויותיו אלא מצטט את דברי הדמויות שראיין והקליט . תפקידו מצטמצם למלקט ועורך , כפי שמצוין בתכנייה להצגות . המחזות ההיסטוריים מותאמים בלשונם לתקופה שהם מתארים והסלנג בהם מועט . במלחמות היהודים ובסינדרום ירושלים העוסקים בימי הבית השני , יש שימוש בלשון המקרא ובלשון חז"ל , ובסינדרום ירושלים המשלב תקופות יש גם סלנג . המחזות הבדיוניים , המשקפים את המציאות שבה נכתבו , עמוסי סלנג , בעיקר דבש ונשף מסכות המשקפים את שנות ' . 90-ה
אל הספר