הספר מציג את פעילותם האמנותית של יהושע סוכול והלל מיטלפונקט בשנים , 2000-1970 74-ש מחזות שלהם הוצגו בתיאטרונים בישראל בעשורים אלה , רובם בתיאטרון של הזרם המרכזי , והם ממשיכים לכתוב ולהציג . סובול , מיטלפונקט וחנוך לוין , שלושה מחזאים מרכזיים כשנים אלו , עיצבו את הדרמה המקורית , ביססו את מעמדה וקבעו את מקומה בקדמת הכמה של התיאטרון בישראל . לוין , שהגיב בסאטירות על מאורעות מידיים במציאות הישראלית , הסווה אותם במחזותיו בדמויות המדגישות את הכלל אנושי , ואילו סובול ומיטלפונקט מציגים את המציאות הישראלית מקרוב , ומתייחסים במחזותיהם ובסאטירות - שאת חלקן כתבו בשיתוף - למאורעות מהמציאות הישראלית והיהודית . גם הרחקה לדברי ימיו של עם ישראל באה להבליט את העכשיו . על חנוך לוין התפרסמו מחקרים אחדים , על סובול ומיטלפונקט , שעיצבו את פניו של התיאטרון הישראלי המגיב למציאות חברתית , נכתבו מאמרים , אך לא נערך מחקר מקיף ושיטתי על יצירתם . ספר זה בא למלא את החסר . הספר בוחן דרך ניתוח המחזות , הלשון ושפת התיאטרון את דיוקן החכרה הישראלית המשתקף בהם . חיילי מילואים , אנשים בבית קפה שכונתי ואנשים תקועים בפקק תנ...
אל הספר