" יום nS'bi , "תמימים נוסע איש אחד בכדי להגיע . סמוך להגעתו הוא מתעייף ונעצר . הוא מהרהר . הוא רוצה לנוח . וגם להרהורים יש רצון משלהם . הם מעכבים . הוא ישן . במרירות של החמצה צורבת הוא נוסע שוב . צחוק גדול מבהיר לו כי דווקא שנתו המכאיבה היתה תכלית נסיעתו . סיפרו חסידים על הבעל שם טוב : איש אחד נסע ליום כיפור אל הבעש"ט , ונסע יום ולילה תמימים בכדי למהר נסיעתו . ובא לאור הבוקר , של ערב יום כיפור עד סמוך לעיר מז'יבוש . אז אמר בנפשו : הנה אני סמוך לעיר , והסוס נתייגע מאוד , אעמוד כאן להתפלל ובתוך כך ירעה הסוס . אחר התפילה גברה עליו השינה . אמר בלבו : מה בכך אם אישן שתי שעות ? הנה הסוס ינוח מיגיעו , ואחר כך אסע במהירות , ואיך שיהיה בוודאי אבוא לפני חצות היום לעיר . ושכב על העגלה ונרדם בשנתו מאוד . וכשנעור ראה שהוא בין השמשות של יום כיפור . ונצטער הרבה מאוד , כי אחרי כל היגיעות שיגע לנסוע אל הבעש"ט ליום כיפור מוכרח הוא להיות ביום כיפור , לבדו בשדה , סמוך לעיר , ובאשמתו .
אל הספר