החיים כפרויקט , כמשימה שיש להשלימה . חיים לקראת משהו . להגיע , למשל , אל החוכמה , לסיים את הספר , להתבגר , להקים מפעל , בית ספר , משפחה , משהו שניתן לשמוע בו את קליק הסגירה , חתימת השלם , לצאת ממנו ולדעת שיישאר . טוב אחרית - : - דבר T T מראשיתו " ?? טוב ארך ' ?? . ?? . רוח _ מגבה _ . . רוח : אל תבהל ברוסןז לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח : אל - תאמר — מה v היה T T שהימים •; T — הראשנים T • היו T טובים מאלה •• •• •• כי ? לא מחכמה ?• T : T שאלת T T : על זה ( ז דו-י . < נוסטלגיה וגעגועים למה שהיה - "היו ימים" - אינם מעידים על הבנה עמוקה של המצב . ההגעה לסוף , לאחרית דבר , דווקא בסיום , לאחר שעבר מה שעבר , יכולה להיות טובה מראשיתו . הילדות לא בהכרח טובה מן הזקנה . " לפני" לא בהכרח עדיף על . "אחרי" טוב ארוך מגבוה . טוב הלאט לאט , אורך הרוח , לחצות את החיים לאורכם ולחוות ולראות כל דבר וכל חפץ בזמנו , ולתת לו , כאמור , את זמנו וערכו . רק בסוף מתברר העניין כולו . גם פסוק קודם באותו פרק המורה לחי להתבונן במת , "והחי יתן אל לבו" ( ז ב , ( מצביע על חשיבות ההתבוננות בחיים לכל אורכם , עד הסוף . מ...
אל הספר