כמעט למן הרגע הראשון לאחר הגיעם לתל אביב הלחה , החמה והמאובקת , גמלה ההחלטה בלבה של גולדה לעזוב את הבתים הצהובים הקטנים , הרחובות הלא סלולים וגבעות החול אשר נקראו בשם העיר העברית הראשונה , ולהגשים את חלומה במקום אחר . היא התבדחה ואמרה כי במקום אוצרות טבע , או לפחות חלב ודבש , יש כאן אוצר אחד - חול . עוד באמריקה חלמה על חיים בקבוצה כדי להגשים שם את הציונות הטהורה לפי הבנתה . היה לה מושג מעורפל מה משמעות החיים בקבוצה וכיצד היא מאורגנת ומנוהלת . המעט שידעה כלל הרבה מיתוסים ומעט מן המציאות האכזרית . אבל גם מעט זה הספיק לשכנעה כי החיים בקבוצה יהלמו זוג צעיר אידיאליסטי ( לפחות היא ) שבא לארץ ישראל לא כחלק מגוף מאורגן ולכן לא אומץ על ירי אף גוף ציבורי מוכר . ייתכן שאחד המשגים של גולדה וחבריה היה לעלות לארץ בדרך זו , ללא התמיכה החומרית , הארגונית והמוסרית של גוף ציבורי מאורגן . מאחר שלא חיפשו חסות כזו , לא מיהר שום גוף לפרוש את כנפיו עליהם , להציע הצעות בתחום התעסוקה והדיור ולדון באפשרות הקלת קליטתם בארץ . באותה תקופה גולדה לא ידעה וכנראה לא הרגישה במיוחד כי היא נמנתה עם העלייה השלישית , שכמה ...
אל הספר