הניגוד מחנות , מתקנים ותעשיות ביטחוניות ממוקמים באזורים מאוכלסים בפנים הארץ , כמעט בכל עיר או בקרבתה , וגם באזורי הספר . לכל אלה יש "דפוסי חיים" משלהם . הם מחוללי תנועות אדם וכלי רכב ועם זה הם "נטע זר" בסביבתם . בדרך כלל אין המחנות , המתקנים הצבאיים והתעשיות הביטחוניות משתלבים עם מרקם החיים של המקום שבו הם נמצאים . הם ספונים מאחורי קירות וגדרות גבוהות . לעתים מעטה עצים מסתיר אותם . במקצת המחנות איש מהסביבה האזרחית , חוץ מהמשרתים בהם , אינו יודע מה נעשה בתוכם . כשמערכת הביטחון מבקשת להגדיל את הקיבולת במחנה או לשנות את אופיו או להפכו למחולל תנועה גדול יותר או לאחסן בו ציוד או חומרים , היא תעשה זאת בלא שתידרשנה "פרוצדורות , "מסובכות ובוודאי שכל זאת בלי קשר למרקם האזרחי הסובב . בערים שבהן מתקיים ממשק בין תשתית ביטחונית ובין התכליות האזרחיות , ישנה מציאות של ניגוד שיש לו השלכה על דמותן של הערים ובעיקר על התפתחותן . זו תופעה יישובית שכדי לנתח אותה יש צורך להבין את שורשיה ולבחון את השתלשלותה לאורך הזמן . כך ניתן לאפיין את דפוסי ההתנהגות המרחבית של מערכת הביטחון בכל הקשור לתוספת או לצמצום מחנו...
אל הספר