דן בהט מאז הכיבוש הערבי במאה השביעית החלו עולי רגל עושים את דרכם לערי האסלאם הקדושות בדרך זו . בימים קדומים עברה הדרך את כרך והמשיכה לאורך דרך המלך ההיסטורית , במקום שעברה הדרך הרומית ( הוויה טריאנה . ( ברם , בתקופה העות'מאנית הוסטה הדרך מזרחה , אל ספר המדבר , כשהיא עוקפת את הוואדיות העמוקים . הדרך עברה במקומות ידועים היטב כיום , כמו אדרעי , מפרק , זרקא , עמאן ומען . לפי המסופר חל שינוי זה בעת שבתו של הסולטאן התורכי עלתה לרגל למכה . הדרך המשובשת והקשה התישה אותה במידה כזו , עד שדרשה לשוב בדרך נאותה יותר , ובכך הונח היסוד לדרך החדשה , הזהה בקווים כללים לתוואי של הרכבת החג'אזית . התוואי החדש היה חשוב לתורכים , שכן בתקופה זו בדיוק , סיכנו שליטי כרך את עולי הרגל בתוואי הישן ( שעבר יותר מערבה . ( הסולטאן הורה , על כן , שעולי הרגל יעשו מעתה את דרכם בתוואי המזרחי , שנקראה מאז "טאריק אל בינת" ( דרך העלמה , ( במקום בדרך הרומית שנקראה "טאריק אל ראסיף" ( דרך המרוצפת . ( כדי להגן על הדרך החדשה , הוקמה מצודה במען , ולאחריה הוקמו מצודות בקטראנה , בחסא ובעניזה . בנוסף לכך , הבדווים זכו למענק מאוצר המ...
אל הספר