" מי מבין הנוסעים שסיירו בארץ ישראל , לא ערג לחצות את הירדן ולהעפיל אל אותם הרים מסתוריים ורבי הוד ממזרח , הצבועים בצבעי ארגמן תכלת והמתנשאים כחומה , "בצורה כתב הכומר סטנלי במאה הקודמת , המכנה הרים אלו "ההרים האציליים ביותר . "בארץ ישראל עיקר היחוד והקסם בא להם מגובהם . כאשר מתבוננים בהם מרחוק ישנה תחושה שזוהי ארץ רחבת ידיים המאופיינת במרחבים ענקיים , המצטיינים בפוריותם . תחושה זו גוברת ביתר שאת כאשר הינך חוצה את הירדן ומעפיל לשרשרת הרים אלו , המהווים את הרכס המזרחי של הרי ארץ ישראל . הארץ משתרעת לאורך כ 250 ק"מ , מהחרמון בצפון ועד ים המלח בדרום . רוחבה מעמק הירדן ועד לספר המדבר משתנה מ 80 לכ 30 ו ק"מ . הגובה הממוצע של ההרים באזור זה הוא ב 800 מ' מעל פני הים או כ 1 , 000 מ' מעל עמק הירדן . כתוצאה מכך , מזג האוויר בעבה"י המזרחי הוא ממוזג ונוח בהשוואה לחום הרב השורר ממערב ומדרום לו . בחורף יורד לא אחת שלג בהרים והקור לעתים מקפיא , בעיקר בחודשים נובמבר מארס , ומכאן הפתגם הערבי , כי "הקור איווה לו למשכן את . "בלקה בקיץ יש בעבה"י יותר ערפילים ויותר ימים מעוננים מאשר בארץ ישראל המערבית ...
אל הספר