בתיאוריה , השוק עומד לכאורה במבחן המערכת המושלמת המבטיחה את קיום הטוב מכוח עצמה ובה בעת מאפשרת לנו לפעול להגדלת תועלתנו הפרטית . אך האמנם אפשר לסמוך על היד הנעלמה שתשחרר אותנו מהצורך באתיקה בעסקים ? ניתוח דרכי פעולתה של היד הנעלמה בתנאי השוק החופשי מעורר ספקות לגבי יכולתה להשיג את התוצאות המיוחלות . אין טוב , אולי , מלהתחיל את דיוננו הביקורתי בהצגת מיזכר שנוי במחלוקת , שנכתב על טהרת ההיגיון הכלכלי . המיזכר שפורסם בשנת 1992 נושא את חתימתו של לורנס סמרס , ( Lawrence Summers ) שכיהן באותה עת ככלכלן הראשי וכסגן הנשיא של 4 הבנק העולמי ; הוא הועבר במעגל סגור לכמה עמיתים ומשם הודלף לעיתונות , וזו לשונו : רק בינך לביני , האין הבנק העולמי צריך לעודד יותר מעבר של תעשיות מזהמות לארצות הפחות מפותחות ? [ LDCs , less developed countries ] אני יכול להעלות בדעתי שלושה נימוקים : מדידת העלויות של זיהום הפוגע בבריאות מבוססת על אובדן רווחים כתוצאה מהעלייה בשיעור התחלואה והתמותה . מזווית ראייה זו , כמות נתונה של זיהום הפוגע בבריאות צריך שתיעשה בארץ שבה העלות היא הנמוכה ביותר , כלומר זו עם השכר הנמוך ביותר ...
אל הספר