אנשי עסקים אוהבים להשתמש במטאפורות מתחום המשחק לתיאור פעולתם . בניגוד לג'ונגל , משחק אינו מאיים ואינו מחייב , יש בו נימה מסוימת של קלילות יחד עם תחכום של חשיבה אסטרטגית והוא נקשר אסוציאטיבית להערצת הספורט בחברה המודרנית . הרוח הספורטיבית מוקירה תושייה , יכולת תמרון , יוזמה , אומץ , נחישות ודבקות במטרה , כל אותן מעלות טובות שאיש עסקים ראוי לשמו מתברך בהן . אם במיתוס הגיונגל המטרה היא הישרדות , הרי שבמיתוס העסקים כמשחק המטרה היא ניצחון . וההבדל בין המטרות מכריע : במלחמת ההישרדות המטרה מקדשת את האמצעים , ואילו בהשגת ניצחון במשחק האמצעים מקדשים את המטרה - לניצחון כשלעצמו אין משמעות אלא במידה שהושג על פי כללי המשחק . תפיסת העסקים כמשחק רואה את האתיקה בעסקים כאתיקה של משחק , השונה מן המוסר המקובל בחברה . כשם שבמשחק פוקר מותר לשחקן להעמיד פנים ולהטעות את יריבו בלי שייחשב ללא מוסרי , כך במשחק העסקים , מותר - במסגרת החוק כמובן - לפתות קונים , להכשיל מתחרים , לנצל עובדים , להתחמק מתשלום מס אמת ולפגוע באיכות הסביבה , ואין בכך כל פגם מוסרי 1968 ) . ( Can שקר מוסכם אינו שקר . המשחק יוצר מציאות לע...
אל הספר