[ פריז , [ 1988 במעשה בראשית התורה מתארת את מצב העולם בששת ימי בראשית : כל יום מימי בראשית , מלבד יום שני , מסתיים בשיפוט : "וירא אלוהים כי . "טוב בלשון התורה , המילה "טוב" אינה משמשת כשם תואר בלבד אלא כשיפוט מוחלט : דבר הראוי לקיומו . לאור זאת , ישנו ניגוד עצום , לכאורה , בין האופן שבו התורה מתארת את העולם לבין מצב העולם כפי שהוא מתגלה לעינינו . האם יעלה על הדעת לומר שמצבו של העולם , כפי שהוא , טוב ? פער זה כה בולט עד שבתאולוגיה של ימי הביניים קמה דיסציפלינה בשם " תאודיצאה" שעיקר עניינה היה להצדיק את האל על שברא את העולם , לאור מצב העולם . מעין שבח שבדיעבד , ניסיון להצדיק את הבורא , "למרות , "הכול על שברא את העולם . זהו קושי עצום שרוב המפרשים מתייחסים אליו ברמיזה בלבד , כאילו היה פתרונו מובן מאליו . בתרבות של ימינו לא זו בלבד שהוא כבר אינו מובן מאליו , אלא שרבים מן החכמים נוטים להתחמק ממנו באופן עקבי . למה באמת התכוונה התורה כשתיארה את מעשה בראשית במילים "כי ? "טוב במונחי הפילוסופיה הקלאסית , ניתן להגדיר את הניגוד שהעלינו בין תיאור העולם המופיע במעשה בראשית ובין מצב העולם בפועל כפער ב...
אל הספר