[ פריז , אפריל ו 97 ו ] הביטוי "תורה מן השמים" מבטא את אחד מיסודות תורת ישראל : הבורא גילה את תורתו לאדם . אמרה זו טומנת בחובה קושיה חשובה : כיצד ייתכן שניתנה לאדם השגה בדבר אשר מעצם הגדרתו אינו ניתן להשגה ? כבורא , הקב"ה הוא הזולת המוחלט לגבי העולם . לפיכך , כיצד ייתכן שה' יכול לדבר אל האדם והאדם יכול להקשיב לו ולהבין את דבריו ? במילים אחרות , כיצד תיתכן התגלות ? השאלה חשובה , שכן אם לא תבואר , תמיד יקנן ספק שמא ההתגלות לא אירעה מעולם ושמא התורה כולה היא מעין "שקר דתי" שהפיץ עם חכם מאוד , שהעדיף לייחס את חוכמתו , חוכמה אנושית ביסודה , לבורא עולם על מנת לאפשר את הפצתה . ננסה לעמוד על סוגיות אלה באמצעות המדרש המתאר את "מחאת 1 המלאכים" בשעה שמשה עולה למרום לקבל את התורה . אנו נתבסס על פירושו של המהר"ל מפראג , חכם מתקופת הרנסנס , שפירש את מדרשי חז"ל בשפה שתהיה מובנת לתרבות של דורו - דור של מהפך תרבותי ובכך הביא את תוכן המדרשים גם לפתחם של אנשים שעולם המושגים שלהם התבסס על יסודות רוחניים שונים מיסודות התרבות העברית . לעניין זה , בפרספקטיבה היסטורית , דומה שגם אנו , כמוהם , חיים כיום בדור ש...
אל הספר