פרק ב' מערכה שנייה

חדר האוכל בכית סרבריאקוב . עשרים דקות לאחר חצות . סרבריאקוב יושב בכורסה ליד החלון הפתוח ומנמנם . ילנה יושבת לידו ומנמנמת אף היא . מבחוץ נשמעות נקישות השומר בגן . סופה מתקרבת . עור מעט תטרוק הרוח את החלון . איש אינו ישן . איש אינו מניח לזולתו לישון . העייפות והתסכול כבר שיבשו את מנגנוני ההגנה של דיירי הבית ואורחיהם . בשעת חצות זו , במהלכה של הסופה , הם אינם יכולים עוד להסתיר את מה שהצליחו להסתיר במערכה הראשונה . צ'כוב אינו מבהיר במפורש כמה זמן עבר בין המערכה הראשונה לשנייה . אך הוא נותן רמז בדבריה של ילנה לווניה בתחילת המערכה ( שם , , ( 108 שכבר שבועיים סוניה אינה מדברת אתה . מאחר שבמערכה הראשונה פונה סוניה אל ילנה ומגנה בלהט על עיסוקו הכפייתי של אסטרוב בשימור היערות ( שם , , ( 100 אפשר לשער שעברו שבועיים לפחות מאז המערכה הראשונה . ואולם בסוף המערכה השנייה ( שם , ( 117 אומרת ילנה לסוניה , "אין אנו מדברות זו עם זו כבר שבועות . "רצופים אולי אפשר להסיק מכך שילנה וסוניה שרויות בריב פרק זמן ארוך יותר משבועיים - אולי אפילו שלושה או ארבעה שבועות . אילו עברו שישה או שבעה שבועות , הייתה ילנה אומ...  אל הספר
מכון מופ"ת