התרבות היהודית המודרנית , שראשיתה בתנועת ההשכלה היהודית , התפתחה במגוון של תנועות דתיות , לאומיות ודתיות לאומיות בכמה לשונות ובעיקר בעברית , בגרמנית , ביהודית ( יידיש ) ובאנגלית , ובכמה ארצות , בעיקר בגרמניה , במזרח אירופה ( פולין , רוסיה וליטא , ( בארץ ישראל ובארצות הברית ' . זוהי יצירה רבת פנים , מגוונת ומורכבת , רבת ניגודים וסתירות . גם המקורות שתרבות מודרנית זו ינקה מהם רבים הם ומגוונים , ואפשר לחלקם באורח כללי לשתי קבוצות : א . המקורות הפנימיים - המורשת הקנונית של התורה שבכתב והתורה שבעל פה על רבדיה ועל תחומיה ההלכתיים , האגדיים פרשניים , הליתורגיים שיריים , הפילוסופיים והקבליים ; המסורת הדתית המנהגית הענפה שאיחדה אותה ההלכה , אבל התגוונה בשל השפעות של מגוון תרבויות ; התרבות העממית האמנותית לסוגיה ( שירה וסיפורת , מוזיקה ומחול , אדריכלות של בתי כנסת , קישוט , איור וחפצי קודש , ( שקיבלה את אפיוניה היהודיים מן המסורת , אך קלטה בעיקר יסודות של תרבויות העמים שהיהודים ישבו בתוכם . ב . המקורות החיצוניים - בהקשר זה הכוונה בעיקר לתרבות הגבוהה של העמים שהיהודים ישבו ביניהם , ובתוכה יצרו מת...
אל הספר