הנק היה האדם הראשון שפגשתי בקולורדו ספרינגס . הוא היה מחשובי מגדלי הבקר המקומיים , וצלצלתי אליו כדי לשמוע מפיו איך השפיעו לחצי הפיתוח העירוני ותכתיבי תעשיית המזון המהיר על עסקי גידול הבקר באזור . ביולי 1997 הציע הנק לקחת אותי לסיור בשטחי הבנייה החדשה על האדמות שלא מכבר שוטטו עליהן עדרי בקר . נפגשנו במבואה של המלון שהתאכסנתי בו . הנק היה אז בן ארבעים ושתיים , גבר יפה תואר , גבוה , קשוח , לבוש ג'ינס , לרגליו מגפי עור ישנים , ולראשו כובע לבן גדול - ממש קאובוי הוליוודי . אבל מכונית המיני ואן המשפחתית מדגם דודג / שהגיע בה , לא תאמה את התדמית הזאת . הייתה בו מידה מספקת של פיקחות כדי לא להתאים את עצמו לסטריאוטיפ מאיזה סוג שהוא . הנק התגלה כבן לוויה מצוין למן לחיצת היד הראשונה . היו לו דעות מוצקות , אכל הוא לא התייחס לעצמו ברצינות יתרה . בילינו יחד שעות רבות בנסיעה סביב קולורדו ספרינגס , וראינו איך המערב החדש קובר את המערב הישן . כשנסענו דרך שכונות כמו ברודמור אוקס וברודמור בלאפס , על מדרונות הר שייאן , ציין הנק שכל הבתים החדשים הגדולים , העומדים על מגרשים קטנים , נבנו על קרקע שבכל כמה דורות פ...
אל הספר