עם גירוש היהודים בתקופת אדריאנוס , נמנע מהם לעלות אליה לרגל , ברם עם הכיבוש הערבי מתחדשת העליה לרגל לירושלים , ובמסכת זו נודע להר הזיתים מקום ראשון במעלה . ראשית העליה לרגל החלה אמנם כבר במאה . 7-ה אך להר הזיתים נודעה משמעות מיוחדת החל מהמאה , 9-ה לאחר שהיהודים גורשו מהר הבית . ( 12 ) העליה לרגל להר הזיתים היתה בעיקר בחג הסוכות , בהושענה רבה . בחג זה נהגו להקיף את הר הזיתים שבע פעמים , כפי שהיה נהוג בעבר בבית המקדש , בשמחת בית השואבה ( ההתכנסות בהר הזיתים היתה נהוגה גם בחגים אחרים , אך מקום מרכזי נודע לעליה לרגל בהושענה רבה . ( במועד זה היה ראש הישיבה מכריז על ראשי החדשים , החגים ועיבור השנים , כפי שנהגו לעשות לפני כן בתקופת בית שני , על הר הזיתים , בשעת הדלקת המשואות . * על הר הזיתים בתקופה הביזאנטית ובמסורת הנוצרית ר ' בשער השני של הספר במבוא .
אל הספר