מקומו של הר הזיתים בתולדות ירושלים מוצא את ביטויו בעיקר בזיקתו למקדש , ואין תימה על כך : הר הבית והמקדש היו בסמוך להר הזיתים השולט עליו ממעל , פתחו של ההיכל היה מופנה להר הזיתים , וחומת הר הבית המזרחית היתה נמוכה משאר החומות , זאת , כדי שהר הבית ופתחו של ההיכל יראו טוב יותר מהר הזיתים . ( 1 ) ואמנם , החל מימים קדומים היה הר הזיתים המקום ממנו יכל העם להזין את עיניו ביפי העיר ומקדשה , וכבימינו אנו , היה מקור בלתי נדלה לרחשי לב ולהזדהות עם קדשי האומה . יותר מכל היתה זיקה מיוחדת בין הר הזיתים והמקדש בתקופת בית שני , ותולדות הר הזיתים הם במרה רבה תולדות זיקתו לבית המקדש ; אפילו אויבים שצרו על העיר מהר הזיתים ( צופים , ( משאת פניהם היתה בראש וראשונה המקדש , שכיבושו או חורבנו חתמו את גורל המערכה . ( 2 ) על הר הזיתים נהגו לשרוף את הפרה הארומה כשהכהן עמד מול פתחו של היכל , מהר הזיתים הועברו החלטות קברניטי המקדש הנוגעות לחגים ומועדים אל רחבי הפזורה באמצעות משואות , בשעה שחרב המקדש נדדה ממנו השכינה להר הזיתים למשך שלוש שנים ומחצה טרם שעזבה את העיר . מהר הזיתים ( הצופים ) היו עולי הרגל רואים לראשו...
אל הספר