שעה שהפרסים פלשו לארץ , בראשית המאה השביעית , הבו החריבו בדרכם את מרבית הכנסיות הנוצריות , אולם בית לחם נמלטה מגורל זה : בחזית המערבית של כנסית המולד היה פסיפס מרהיב ביופיו , שתאר את הלידה והמגושים . המסורת מספרת , כי הוא שהציל את הכנסיה מכליון . תעודה שנשתמרה אודות מאורע זה מעידה : " בבית לחם בנתה הלנה הקדושה את כנסית אם האלוהים , בחזיתה המערבית היא ציוותה להתקין פסיפס המראה את לידת ישו ואמו ואת הערצת המגושים . כאשר פלשו הפרסים לארץ הם זרעו הרס וחורבן בכל ושרפו את ירושלים . בהגיעם לשערי בית לחם , הם נותרו משתאים לנוכח תמונת המלכים הפרסים בני ארצם . מתוך יראת כבוד לאבותיהם , אותם העריצו כאילו היו אלים עלי אדמות , הם הותירו אח הכנסיה בשלמותה" ( מתוך כתב אקומני מהמאה התשיעית , בירושלים . (
אל הספר