בנין הכנסיה ותקופת קונסטנטינוס

בשנת 324 נחל קונסטנטינוס את נצחונו המכריע על ליציניוס והיה לשליטה היחיד של האימפריה הרומית , והנצרות הוכרזה בה כדת הרשמית . לא אחרה השעה והמקומות המקודשים לנצרות זוהו והונצחו ע"י מבנים מונומנטליים ; שלוש הכנסיות הראשונות שהוקמו היו כנסית המולד בבית לחם , כנסית הקבר בירושלים ובנסית העליה לשמים על הר הזיתים . כנסית המולד ניבנתה על ידי קונסטנטינוס בסיועה הפעיל של אמו הלנה , שנעשתה אף היא קנאית לדת החדשה וביקרה בארץ בשנת . 325 הם הקימו בסיליקה מפוארת ומעוטרת ביד רחבה , שנהנתה מתקציבים ממלכתיים . ראשית נכרת "החורש הפאגאני המקודש" מעל למערה , יושרו פני הסלע , והוכשרה הקרקע להקמת הכנסיה . מטרת הבונים היתה כפולה : א . להנציח את המערה . ב . ליצור מקום התכנסות ותפילה בסמוך . בהתאם לכך , הכנסיה היתה בנויה משני חלקים נפרדים : בזו מעל למערה - היה פתח שהיווה גם את גג המערה , שאיפשר למאמינים להתבונן אל מקום הלידה והאבוס . החלק האחר של הכנסיה השתרע משם מערבה - בדמות מבנה בסיליקאלי , עשוי מאולם תווך וארבע סיטראות , שנוצרו באמצעות ארבעה טורי עמודים . ארכה ורוחבה של הכנסיה היו כמעט זהים . פתח רחב ובו שלו...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל