במלאכות בית לחם , נפגשות אורחות החולין של הקיום היומיומי עם הצד הדתי והמקודש של העיר הזו , במקום שבו עוסקים בייצור הנלווה לצרכי פולחן , מסורת , צליינות ותיירות . זו תעשייה מיוחדת במינה , שיותר מכל האחרות , הוציאה לבית לחם מוניטין עולמי . ענפים שונים בה יחודיים לבית לחם ואין להם אח ודוגמא לא רק בארץ , אלא בכל רחבי העולם . כנראה שראשית התעשייה הדתית היתה כאן , במאה החמישית , ביצוא עץ זית לאירופה ואסיה הקטנה . אלו נקראו "חלקי הצלב . "האמיתי מכירת שברי עץ , התפתחה לכלל מעשי גילוף בעץ זית , בעלי גוון ואופי דחי . מעמדו הנכבד של עץ הזית באזור בית לחם ושפע חומר הגלם שבידי האומנים , איפשרלהם להתפרס על פני מגוון רחב של עבודות גילוף : צלבים , שרשראות תפילה , דגמי כנסיות , דמויות קדושים , תמונות מגולפות מארץ הקודש , כריכות לספרי קודש , תמונות מגולפות מחיי המשיח , משפחתו והשליחים . אין בידינו אפשרויות מעקב מדוקדק אחרי גלגוליה של תעשיה זו (*) במהלך הדורות , אולם ברור , שהיא תפסה מקום נכבד במוצרי היצוא של בית לחם הנוצרית . במאה ה-י"ט קיבלה מלאכת הגילוף בעץ הזית דחיפה מצד מוסדות הכנסיה שתמכו באומנים ,...
אל הספר