רב מאד בבית לחם מספרן של המאפיות . מרביתן בכוכים קטנים שיורדים אליהם במספר מדרגות , ורובן ככולן מצויות בקסבה . הן משמשות מוקד למפגשים חברתיים לנשות בית לחם המגיעות עם ערבת בצק המוכן לאפיה . בחדרון הקטן יושבות נשים המחכות לחלרן , בתוך בור עומד האופה , מול תנור אפיה מאבן שלו ארובה . את התנור מסיקים בפחמי עץ-תוצרת המפחמות ו המקומיות בכפרי הסביבה . הבצק מוכנס לתנור ומוצא לאחר מכן בעזרת עץ ארוך ושטוח . כאן אופים פיתות , לחם שטוח ורק , עוגיות ורקיקים . בהיות בית לחם עיר צליינית , העוטה לקראת החגים הנוצרים אווירת קרנבל כמעט , פעילות המאפיות בימים שטרם חג באפיית עוגיות מיוחדות , ממולאות במיני מתיקה ושקדים כחושים , פרי מטעי הנשירים באזור ( מעמולה בערבית . ( לצד המאפיות הציבוריות , מתקיימת תעשיה מקומית של תנורי אפיה מחומר מיובש ( פורן . ( אלו מתקנים דמויי סיר שטוח ומעוגל הנטמן ברמץ חם בתוך מבני האפיה שבחצרות הבתים ( טאבונים . ( המודרניזציה בנושא זה מתבטאת בבית לחם בקיומה של מאפיה משוכללת ללחם , המתחרה במאפיות ירושלים , ובהקמת בית חרושת לאיטריות .
אל הספר