ריווחיותה של תעשית המזכרות בבית לחם

הנוסע הגרמני יונס קורטה ( 40 ) עמד בשנת 1738 על הרווחיות המדהימה של תעשית המזכרות בבית לחם . לדבריו נמכרים חפצי הדת השונים באירופה ברווח של פי 30 עד 60 ולפעמים אף פי ! 100 אינפורמציה זו הוא קיבל מפיו של סוחר מן העיר רגוזה שבא במיוחד לארץ על מנת לקנות ארגזים מלאים מזכרות דתיות . (*) טובלר ( 43 ) אומד את הרווח ב"אלף ממאה" כלומר פי עשרה . הוא מסביר כי רווחיות הענף היא בין השאר משום שאין צורך בהון חוזר גדול , שכן ביכולת היצרנים לקבל תשלום מידי עבור הסחורה שברשותם . הוא גם מפרט מחירים של מוצרים מסוימים . למשל עבור "שושנת יריחו" משלמים בארץ 5 פרה ( השווים לקרויצר אחד , לדבריו , במטבע גרמני ) אך עד שמגיעה לאירופה עלול מחירה להגיע לסכום גדול פי מאה ושמונים 2 - רייכסטלר . ( 44 ) לעומת זאת משלמים אפילו בארץ בין 60-20 פרנקים עבור עבודות צרף משוכללות - לדברי גט (**) . ( 45 )  אל הספר