אופייני לתלים באזור ההר , שאין הם מזדקרים מעל פני השטח , והם נבלעים בנוף הסובב . זאת בניגוד לתלים באזורי העמקים הבולטים מעל סביבתם . בבית לחם סייעה לתעלומת מיקום התל גם עובדת קיומה של העיר המודרנית , שבנייניה מכסים על חלקים של העיר הקדומה ומקשים על זיהוי האתר . עד שנת 1969 שררה מחלוקת בין החוקרים : היו שסברו כי בית לחם הקדומה שכנה במערכה של ולעיר כת ימינו , ואחרים סברו ששכנה מזרחה יותר , דבר שיצר קושי לגבי הקשר האפשרי שבין העיר ודרך גב ההר . סקר החירום שנערך ביהודה לאחר מלחמת ששת הימים לא כלל את בית לחם עצמה . בשנת 1969 החל שלב ב י של עבודת הסקר בהנהלתם של ש . גוטמן וא . ברמן , במהלכו עסקו החוקרים בבעיית זיהוי הגרעין הקדום , או התל של העיר בית לחם . הסקר שכלל איסוף חרסים במגרשים פתוחים , בגינות ובבתי הקברות של העיר , הצליח לאתר את מיקום העיר הקדומה . מסתבר כי הגבעה המתמשכת מכיכר העיר של ימינו ומכנסית המולד מזרחה , מבודדת היטב במזרחה , בצפונה ובדרומה ובולטת במדרונותיה התלולים . רק בצד מערב הגבול אינו ברור לחלוטין והוא מכוסה כיום על ידי רחבת הכנסיה והככר שלפניה . הגבעה היא שטוחה למדי ובכ...
אל הספר