הכנסיה מסוף ימה"ב ועד לזמן החדש (1808-1187)

כנסיית הקבר בשנים 1300- 1187 לאחר מפלת הצלבנים בקרני חיטין , הוחמר מצבם עד כדי כך , שהם נאלצו להתיך את ציפוי הכסף של אדיקולת הקבר , ולטבוע מהן מטבעות שהופנו לצרכי הצבא . לאחר שצלאח א-דין השתלט על העיר , ( 1187 ) הוא נמנע מלפגוע בכנסיה ( אף שרבים בקרב צבאו דרשו ממנו לעשות זאת . ( הוא הרשה לארבעה כמרים להתגורר בכנסיה , אך אסר את העליה לרגל למקומות הקדושים לנוצרים . רק לאחר הסכם שנחתם 1192-ב יכלו הלאטינים לשוב לכנסיה . צלאח א-דין הסיר את הצלב שהתנוסס על כיפת כנסיית הקבר וניתץ את פעמוניה . מקום משכנם של הפטריארכים הלאטינים לשעבר , מצפון לכנסיית הקבר , נמסר לידי דרווישים מוסלמים ונקרא מעתה . "החנקה" במקום בנוי כיום מסגד "החנקה" , אך הוא נקרא לעתים עד ימינו "בניין הכמורה" , בהתחשב ביעורו המקורי . מפתחות כנסיית הקבר נמסרו לצמיתות לידי המוסלמים , שגבו סכום כסף גבוה מעולי הרגל הנוצרים שביקרו בכנסיה . נוהג זה , שנמשך מאות בשנים , בוטל רק . 1831-ב בשנת 1229 נחתם הסכם שביתת נשק בין הנוצרים למוסלמים לעשר שנים . השליט הצלבני פרידריך השני המליך עצמו בכנסיית הקבר , למורת רוח הכמורה , שהחרימה את הטקס ....  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל