אחד מהמוסדות האופייניים לעיר המוסלמית הם בתי המרחץ . הם היו ממוקמים כמעט תמיד סמוך לשווקים ולמסגד המרכזי , במקום שניתן היה לרחוץ בהם לצורך היטהרות לפני התפילה או לפגישות בעלות אופי חברתי באווירה נינוחה . תכנית בית המרחץ המוסלמי מבוססת על בית המרחץ הרומי . חדר מבוא פשוט הוליך לחדר גדול ששימש כמלתחה . משם המשיכו הרוחצים דרך חדר המרחץ הקר והחם לחדר האדים . חדרי המרחץ קורו בכיפות ובהן חלונות עגולים צבעוניים . סמוך לחדר האדים נמצא חדר הדוודים ומחסן הפחמים והעצים . בעיר קטנה יחסית ובעלת מקורות מים מצומצמים כירושלים , לא התפתחו בתי מרחץ חשובים . הם היו קטנים ומעטים בהשוואה לערים הגדולות , כמו דמשק וקהיר . אפילו בארץ , נמצאו בערים הגדולות ( כמו בעכו , ( בתי מרחץ משוכללים בחרבה , שאף היטיבו להשתמר . רק מעט ידוע על ראשיתם של בתי המרחץ בירושלים . ידיעות ברורות על קיומם מצויות בידינו בעיקר מן התקופה הממלוכית . 4 בתי המרחץ החשובים בירושלים , היו חמאם אל-שפע וחמאם אל עין ברח' הגיא . חמאם סיתי מרים ליד שער האריות וחמאם אל בטרק ליד בריכת חזקיהו . תאור מפורט למדי על בתי המרחץ בירושלים מביא הנזיר הפרנצי...
אל הספר