שישים שנה נדרשו לעצרת האומות המאוחדות להגיע להחלטה , כי אכן היתה שואה לעם היהודי במהלך מלחמת העולם השנייה , וכי יש לציין זאת בתאריך היסטורי למען הדורות הבאים . ברוחב לב הכריזו בעצרת האו"ם על התאריך 27 בינואר , היום בו שחרר הצבא האדום הסובייטי את מחנה המוות אושוויץ - בירקנאו מידי הנאצים ימ"ש , כיום השואה הבינלאומי . את המסגרת ליום זה קבע האו"ם , אבל את התוכן צריכה לצקת האנושות כולה , ובמיוחד העם של הקורבנות , העם היהודי . אנחנו צריכים להחליט מה ייעשה ביום הזה , מה יהיו המסרים שלו , מה יהיה תוכנו , ומה ילמדו הדורות הבאים בעקבות ההכרזה הזאת . יש לזכור שזו אותה עצרת או"ם , אם כי בהרכב אנושי שונה , שהכריזה פעם כי הציונות היא תנועה גזענית , ובכך קבעה כי כמעט שאין הבדל בין הקורבנות לבין המרצחים . אולם האו"ם התעשת והגיע אל המסקנה הנכונה והנבונה , שאנחנו הם אלה שהיינו קורבן לעמים אחרים . עמים שרצחו בנו , ועמים אחרים , רבים מדי , שעמדו מנגד . נראה , כי העולם כולו נחלק באותם ימים אפלים לארבעה חלקים . הראשון - הרוצחים , עוזריהם ומשתפי הפעולה . החלק השני - העמים שלחמו בנאצים ובמדינות , "ציר"ה אף כי...
אל הספר