בחומש ויקרא ( כג טו-טז ) מצווה אותנו התורה על ספירת העומר : "וקברתם לכס ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה . עד ממחרת השבת השביעה תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה . "' "ממחרת השבת" פירושו , ממחרת היום הראשון של פסח , שהוא יום שבתון . כלומר , מהיום הראשון של חול המועד פסח . מיום זה , ט"ז בניסן , נצטווינו לספור ספירת העומר במשך שבעה שבועות . בתום שבעת השבועות , ביום החמישים , אנו חוגגים את חג השבועות , שנקרא כך על שם שבעת השבועות של ספירת העומר . מכתוב אחר אנו למדים שאין די בספירת הימים - "תספרו חמשים , "יום אלא שחובה לספור גם את השבועות - "שבעה שבעת תספר לך" ( דברים טז ט . ( לכן סופרים , לדוגמה , היום שמונה ימים , שהם שבוע אחד ויום אחד לעומר ( ובנוסח אשכנז : בעומר . ( על יסוד הפסוק "שבעה שבעת תספר לך מהחל דוךמש בקןמה" ( שם , ( למדנו כי יש לספור את העומר בעמידה - שכך דרשו חכמים : "אל תקרי בקמה אלא . "בקומה מדוע נקראת ספירה זו בשם ספירת ? "העומר" בחג הפסח שחל באביב מבשילה התבואה וניתן להתחיל בקציר השעורים . השעורה היא הדגן שמקדים להבשיל ראשון . במוצאי יום טוב ...
אל הספר