אחת המצוות המובנות ביותר , והמתקבלות על לבו של כל אדם , היא מצוות השבת אבידה . אף על פי שלא תמיד מצווה זו קלה לביצוע , מזדהה כל אחד עם הציווי הזה , שיש בו משום מניעת הפסד כלכלי לזולת , וגם מניעת עגמת נפש הכרוכה באובדן דברים בעלי ערך רגשי . מקור מצווה זו הוא בספר דברים ( כב א-ג : ( "לא תךאה את שור אחיך או את שיו נדחים ? T- והתעלמת :--: ? : 1 מהם Tv ? ? השב ? - תשיבם - : לאחיך . ' ? T : ואם לא ? קרוב ' r אחיך ' ? T אליך ?• .- ' - ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו . וכן תעשה לחמרו וכן תעקזה לשמלתו וכן תעשה לכל אבךת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל . "להתעלם יש לשים לב לכפל הלשון "השב , "תשיבם ובנוסף לכך יש להבין את פשר כפל הציוויים : "השב תשיבם" שבפסוק , 'א ר / והשבתו לו" שבפסוק . 'ב כמו כן , יש להתבונן בביטוי "והתעלמת מהם" הנזכר בפסוק , 'א לעומת האזהרה "לא תוכל להתעלם" שבפסוק . 'ג בוודאי יש גם משמעות לריבוי הדוגמאות : שור , שה , חמור , שלמה , במיוחד לאור העובדה שהתורה חוזרת ואומרת : "וכן תעשה לכל אבךת אחיך" - אם יש כלל , לשם מה יש צורך בדוגמאות המפורטות ...
אל הספר