כדי לרדת לעומק החשיבות שייחסה מסורת הפרשנות היהודית לסיפור האגדה , כדאי לעקוב בקפידה אחר הנימוקים שמספק הרמב"ם לשאלה הרטורית : מדוע טרחה התורה לפרט למשל את מהלך מסעות בני ישראל במדבר ? וממה שראוי שתדעהו שאין בחינת הסיפורים הכתובים כבחינת המאורעות הנראים , כי במאורעות הנראים יש פרטים שצרכים גדולים גורמים אותם , שאי אפשר להזכירם או להאריך בהם . וכאשר מתבוננים באותם העניינים יחשוב המתבונן כי הסיפור הזה יש בו אריכות וכפילות ... ולפיכך ... תחשוב שאין הכרח לתאר אותו הסיפור ... וסיבת הדבר מפני שאתה לא ראית את הפרטים שגרמו להזכרת מה שנזכר כפי שנזכר . מזה הזכרת המסעות , פשט הדבר שהוא הזכרת מה שאין בו תועלת כלל ומחמת חשש זה ... אמר '' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה "' ( במדבר לג : ב . ( ונקודת הצורך לכך גדולה מאוד שכל הנסים אין אמיתתם ברורה , אלא אצל מי שראה אותם אבל לעתיד 1 יהיה זיכרונם סיפור ואפשר יהיה להכחישם אצל השומע . הרמב"ם אומר אפוא באופן ברור וצלול כי אף שעם חלוף השנים קשה לאשש עובדות בכלל ונסים בפרט , ללא סיפור האגדה כל המשמעות של התעייה והנדודים במדבר , שמטרתם הכניסה לארץ , תתפ...
אל הספר