" נבואה ורוח הקודש באים מפנימיותו של אדם , ומתוכו הוא נשפע לכל מה שנוגע לעולם . "כולו ( הראי"ה קוק , שמונה קבצים , ה , קכו ) ירמיהו מתוודע לנבואתו בשנת שלוש עשרה למלך יאשיהו , היא שנת 626 לפנה"ס . הרפורמה של יאשיהו כבר החלה , והמלך עסוק בביעור התרבות האשורית מישראל ומיהודה . ירמיהו כבר נער ( כבן שלוש עשרה ) ומודע היטב למשמעות הרוחנית של האירועים המתרחשים סביבו בזירה המקומית . לענתות הגיעו גם החדשות על התמוטטות מלך אשור ועל התעצמות הממלכה הבבלית . מאזן הכוחות אינו ברור וכך גם לא מי הטובים ומי הרעים ומהי המשמעות של קריסת הממלכה האחת וצמיחת האחרת . החזון הראשון פוקד את ירמיהו מן הסתם בענתות . הוא שומע את דבר ה' האומר לו : "בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך , נביא לגויים . "נתתיך הביטוי "נביא לגויים" אין כוונתו נביא עבור הגויים אלא הרחבת ייעודו של ירמיהו . הוא לא יהיה רק נביא מקומי שיעסוק בתיקון המידות והמעשים של בני עמו . המפה העולמית תהיה לנגד עיניו והוא יחזה את מהלכי האלוהים על פני הממלכות . כבר כאן , בנבואת ההקדשה , אנו רואים שהנבואה צרובה בו ואינה תלויה ברצונו החופשי . כתגו...
אל הספר