לחאבסה , אשת חאג' מוחמד עלי , נולדה בת וייקרא שמה בעמה : פאתומה . ותגדל פאתומה ותיף מכל בבות שבט היב , ובהגיעה לפרקה , שמו בה בחורי השבט את עיניהם . אך מהיותה בת ראש השבט' היו הליכותיה בענוה ויושר , ולא השיבה אהבה למבקשי אהבתה . ויהי בוקר אחד ויקרא לה אביה ויאמר לה : — שמעיני ' בתי ! הנה הגיעו ימיט אשר ידובר בך ולא יאה לאביך , איש מגדולי השיכים הידועים לשם במקומותינו' כי תשבי בתולה ימים רבים . על כן עצתי לף : הנה כל בני שבטך הגבורים לפניך ואת הגידי לי , במי חפץ לבך . ותען הבת ותאמר : — אבי י אתה גידלתני ורוממתני ולך המשפט . באשר תבחר אתה — בו יבחר לבי . ויען אביה ויאמר : — בתי ! הן זאת תקותי ותפילתי כל הימים , ואכן ידוע ידעתי נאמנה : לא תהיה בתו של מוחמד עלי ההיבי כיתר הנערות ההולכות אחרי שרירות לבן הרע ואחרי עיניהן אשר טחו מראות . ידעתי גם ידעתי , כי דם אצילים נוזל בעורקיך , את בת ערב הנדיבה , ובעבור זה נתתי לך את האביר בפרשים , את היפה והדגול בבחורים , אשר "בנת אל אורבאן" מתאוות לשכב בחיקו . והוא בן אחי , צאלח ע 1 גלה אל פאר . T
אל הספר