הבדוים והבדוים למחצה מחלקים את הסוסים לשני סוגים : ( א ) קודש , ( ב ) אסאעיל . הקודש הוא סוס העבודה , שהבדוי מזלזל בו . קודש הוא שם גנאי ואילו אסאעיל הן הסוסות האצילות בנות היחש , שהבדוי יודע לפרש את שלשלת היוחסין שלה , כשם שהוא יודע לפרט את שלשלת היוחסין שלו . זלא תהא זו הפרזה אם באמה כי הסוסה האצילה חשובה ונעליה בעיני הערבי יותר מן האשה והמשפחה , ממרחק רב נושאת האשה בדי מים על ראשה בדי להשקות את הסוסה האצילה' שאין לטלטלה אל הבאר , או אל המעיין . ממיטב חלב הצאן ישקה הבדוי את הסייחה האצילה' בטרם יביא קמח לאוהלו . בדמעות שליש יבכה הבדוי בבוא אסון על סוסתו האצילה . וכשתמות עליו , יאמר : "כבן או בת היתה לי וכעל מות ילדי אני מתאבל על . "מותה סוסה גזעית , טהורת הדם ומהירת המירוץ מפורסמת היא , ולא ב"דיואן" אחד יהללוה זישבחוה על ספל קפה . הנושא החשוב ביותר , שעליו מסיחים בכובד ראש בין האוהלים היא סוסתו של פלוני או אלמוני . הסוסה האצילה נותנת כבוד גם לבעליה' — אומר הבהיי . הרבה נקמות דם' סכסוכים שבטיים ומשפחתיים נתגלעו בשל חטיפת סוסות יקרות או הריגתן . כל גבור ערבי , נקוב בדפי ההיסטוריה האיסלא...
אל הספר