" זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" ( תהלים קיח , . ( 24 הפסוק הזה , הלקוח ממזמורי ההלל שאנו שרים בימים טובים ובראשי החודשים , עולה ומתנגן בי כשאני מסיימת להכין את כתב היד של הספר להגשה . תוך כדי זמזום מציע לי הפסוק פירוש חדש : "זה , "היום אומר נעים תהלות ישראל , כל יום הוא "זה . "היום כל יום "עשה ה "' נסים גדולים ומופלאים , ערב ובוקר וצהריים , ועל כן ב"זה , "היום בכל יום - "נגילה . "ונשמחה התפילות העוטפות את השינה מזכירות לנו הן את העבר ( הקוסמי , הלאומי והפרטי ) שלנו הן את התקוות לעתיד לבוא , אבל מטרתן העיקרית היא דווקא לנטוע אותנו בהווה , בחיינו שלנו כאן ועכשיו . להזכיר לנו שאנחנו ברואים ושהיינו ניתנו לנו כדי למצוא בהם טעם ומשמעות , כדי לשמוח ולשמח בהם וכדי למצות את היום . בספר זה הצעתי קריאה רב ממדית בשתי חטיבות מתפילות ישראל . אך דומני שיותר מכך ביקשתי להציע דגם להתמודדות עם התפילה ואולי עם טבעה של עשייה דתית ואנושית בכלל . תקוותי היא שהספר יצליח לעורר בקוראים הערכה לעושר ולריבוי האנפין של תפילותינו ורצון להמשיך ולעסוק בחוכמתן וביופיין . ואידך זיל גמור , דרך צלחה ... דליה מרקס ערב ר...
אל הספר