א. כוונה וביצוע

עד לא מזמן , ייחסו החוקרים חשיבות רבה בעיקר לצדדים הפנימיים של הדת , לכל הקשור באמונה ולכוונה הדתית . בעשורים האחרונים ניכרת התעניינות גם בפעולה הדתית כשלעצמה . הפעולות שוב אינן נתפסות רק כמעשים חיצוניים המלווים את הצדדים התיאולוגיים והרוחניים של המעשה הדתי , אלא כבעלות חשיבות ותוכן משל עצמן . זאת ועוד , הכול יודעים שהשתתפות בטקס אינה זוקקת תמיד אמונה במובנה העמוק של המילה . אמונה היא עניין אישי ופרטי , היא בלתי . 81 הרשימה המלאה באה בספרו של גריימס , ראו : R . L . Grimes , Ritual Criticism , . Colombia I 990 , p . 14 ניתנת לכימות ולמדידה , ואילו ההשתתפות בטקס , היא , במקרים רבים , עניין של הצהרה ציבורית , של שייכות לקהל . אפשר למדוד את מידת ההשתתפות של אדם בטקס אבל קשה בדרך כלל להעריך את מידת הרצינות או העמקות המתבטאים בהשתתפות זו . חלק מהמנגנון המכונן את הטקס הוא בעשייתו במידה של אוטומטיות . הרגילות משחררת מהטורדנות הקבועה של שאלות מהות , של תוכן ושל תהייה לגבי אופן הביצוע הנכון . בחינת הממדים הביצועיים של טקסים מלמדת על הדרכים שבהן בני אנוש פועלים בעולם , כיצד הם מודעים לפעולותיהם ,...  אל הספר