מחילה ועזיבה " ^ JS ^ הריני מוחל לכל מי שהכעיס והקניט אותי או שחטא כנגדי בין בגופי , בין בממוני , בין בכבודי , בין בכל אשר לי , בין באונס , בין ברצון , בין בשוגג , בין במזיד , בין בךבור , בין במעשה ולא יענש שום אדם בסבתי . קביעתו של האמורא ריש לקיש : "כל אדם שכועס , אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו , אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו" ( בבלי פסחים סו , ע"ב ) מסבירה את הפסקה הפותחת את קריאת שמע שעל המיטה . הכעסנות היא תכונה ממאירה ומכלה העלולה להשתלט על האדם ולפגוע בו . כדי להיכנס להלוך רוח העשוי להוביל לשינה רגועה מתוך שלמות הנפש , על האדם להתמודד עם רגשות הכעס והאיבה שהצטברו בו במהלך היום . כחלק מתהליך ההרגעה וההשלמה שלפני השינה , פותחת קריאת שמע בנוסח של מחילה של המברך לכל מי שפגע בו , הכעיס והקניט אותו או אף חטא כנגדו . הקריאה הפותחת את תפילתנו מבוססת על מאמר תלמודי שבו מסופר על נוהגו של מר זוטרא ( אמורא בבלי , שחי במאה החמישית : ( כאשר היה מר זוטרא , עולה על מיטתו , היה אומר : אני מתיר ןמוחלן לכל מי שציער אותי ( ע"פ בבלי מגילה כה , ע"א ) נוהגו של מר זוטרא בא בתלמוד אחרי דברי רבי נחוני...
אל הספר