מדיניות המעודדת בעלות על דיור בישראל בשנות התשעים: קפיטליזם בחסותה של התערבות ממשלתית?

גילת בן שטרית ודניאל צ'מנסקי * תקציר . בישראל יש שיעור גבוה מאוד של דיירים בעלים , למרות היותה מדינת הגירה . שיעור גבוה זה נובע ממדיניות רציפה של סבסוד חזקת מגורים זו , שננקטה על ידי כל ממשלות ישראל מאז הקמתה . המאמר קורא לבחון אם מדיניות דיור זו מתאימה למדינת ישראל בנסיבות הקיימות . כרקע לדיון נסקור את כלי הסבסוד השונים , שבאמצעותם ממשלות יכולות לעצב את מדיניות הדיור שלהן , נבקר אותם , וכן נעלה מגוון נימוקים בעד ונגד מדיניות המעודדת בעלות על דיור . מדיניות הדיור של ישראל בשנות התשעים עודדה בעלות על דיור בקרב עולים , באמצעות הקצאה של משכנתות מסובסדות . מדיניות זו השיגה , מחד גיסא , שיעור חסר תקדים של בעלות על דיור בקרב עולים , אך מאידך גיסא , האופן שבו הוקצו המשכנתות לעולים יצר עליית מחירים ועיוותים בשוק הדירות . מסקנת המאמר היא שלמרות העובדה שמדיניות המעודדת בעלות על דיור מזוהה בישראל עם רעיונות סוציאליסטים , היא אינה משרתת את האינטרסים של קבוצות מעוטות הכנסה . המאמר מסתיים בקריאה לדיון בחלופות השונות למדיניות הדיור . מבוא ישראל היא מדינת הגירה . מבין תושביה היהודים מעל גיל 25 רק 45 %...  אל הספר