מלכה רוזין אהרונסון * מבוא לדיון בפיוס הפוליטי בין ישראל והפלסטינים יש זיקה ישירה לשאלת היחסים הכלכליים ביניהם . זיקה זו ניתן לזהות במהלך השנים שקדמו לחתימה על הסכם אוסלו ובשנים שלאחריה . הטענה המרכזית במאמר היא כי פיוס פוליטי נסמך על הנחת יסוד של יציבות ולגיטימציה שלטונית של ההנהגה הפלסטינית בכל הנוגע לאכיפת החלטותיה . יציבות ולגיטימציה אלה מתבססות בהכרח , במקרה הנתון של הרשות הפלסטינית וישראל , על הישרדות כלכלית של הרשות , שמשקל היחסים הכלכליים עם ישראל הינו משמעותי ביותר לגביה . לפיכך ננסה להדגים במאמר את הקשר בין השימוש בגורמים כלכליים כאמצעי נתון לבין השגת מטרות חברתיות פוליטיות שמבססות את יציבותה של הרשות הפלסטינית ולכן תורמות לתהליך הפיוס עם ישראל . לצורך כך , נציג תחילה גישה תיאורטית כללית קיימת שהיוותה את רוח היסוד בתהליכי הפיוס שהתרחשו באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה , ונבחן את תקפותה במקרה הישראלי-הפלסטיני . לאחר מכן נדון בהיבט הכלכלי של דפוסי השליטה של יושב ראש הרשות הפלסטינית וראש ארגון אש"ף , יאסר ערפאת , תוך חלוקת הדיון לתקופה שקדמה להקמת הרשות ולתקופה שאחריה . מכאן , המ...
אל הספר