גלית סעדה אופיר * במהלך שנות התשעים של המאה העשרים פעלו שש להקות מן העיר שדרות במרחב התרבותי בישראל . חברי הלהקות יצרו מוסיקה , הופיעו ברחבי הארץ , חתמו על חוזי הקלטות עם חברות תקליטים ושיווקו אלבומים לשוק המקומי . הלהקות הן : שפתיים , רנסנס , טיפקס , טאנארא , כנסיית השכל והאצולה . במאמר זה נבקש , ראשית , להסביר כיצד התפתחה פעילות מוסיקלית ענפה ומגובשת בשדרות , ולאחר מכן , להציג שלוש עמדות ואסטרטגיות פעולה לכינונה של זהות מזרחית , כפי שהן משתקפות בפעילות מוסיקלית זו . שלוש העמדות ואסטרטגיות הפעולה הן : ( 1 ) גיבוש זהות מזרחית מבודלת , הנאבקת על מיקומה במרחב התרבותי ; < 2 > קבלת הרעיון של כור ההיתוך , תוך בקשה לערוך שינויים במרכז התרבותי באמצעות הגדלת מינונם של הרכיבים המזרחיים ; ( 3 ) אימוץ גורף כמעט של ערכי הישראליות השלטת . בעמדות ובאסטרטגיות פעולה אלה קיים פוטנציאל חתרני , המשבש את הקטגוריות החד ממדיות הממפות את המרחב המקומי . המערך הדיכוטומי מזרח / מערב , מרכז / פריפריה , תרבות לאומית / פולקלור אתני , נסדק כיום במרחב התרבותי ומאפשר לדמיין מציאות ישראלית חלופית . נקודת המוצא של חיבו...
אל הספר