בחיינו הפרטיים למודים אנו לראות את מנת חלקנו אם כאושר ואם כפורענות , ובמובן ממילא הרינו מעתיקים חלוקה זו גם לדורות שעברו . אלא שמלכתחילה חייבים היינו בהרהורי ספק , שהרי גם בענייני עצמנו עשוי משפטנו להשתנות שינוי רב בהתאם לגיל ובהתאם לנסיון החיים . רק שעת מותנו מזמנת לנו אפשרות לחרוץ משפט אחרון על האנשים ועל העניינים שבאנו במגע עמהם % ומשפט זה עלול להיות שונה מאוד , הכול לפי הגיל שבו אנו נפטרים מן העולם , אם בשנתנו הארבעים או בשנתנו השמונים ; ובסופו של דבר אין בו במשפט זה אלא אמת סובייקטיבית לנו לעצמנו ולא אמת אובייקטיבית . בניסיון זה מתנסה כל אדם , שמשאלות נעוריו נראות בעיניו במרוצת הזמן כאיוולת . אף על פי כן נחרצו פסקים היסטוריים על מזל ועל פורענות בעבר' בין על מאורעות בודדים בין על תקופות ומצבים שלמים , ובעיקר הזמן החדש הוא שמחבב משפטים כאלה . אמת , יש גם קצת עדויות קדומות יותר ו נחת רוחו של מעמד השולט בעבדים מתגלה פה ושם , כגון בסק 1 לי 1 ן של היבריאס . מאקיאוולי משבח את שנת , 1298 אמנם כדי להעמיד כניגוד לה את המהפך שבא בעקבותיה , ובדומה לכך מצייר יוםטינגר תמונת העיר ברן העתיקה בשנ...
אל הספר